מועצת היהלומים העולמית: למרות הקשיים – יש תקווה למצב בזימבבואה

אנדרו בון (Andrew Bone), מנהל היחסים בינלאומיים, נושאי התאגיד והשת"פ העסקי של דה בירס, המייצג את החברה גם במועצת היהלומים העולמית (WDC), הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס קימברלי בתל אביב, והעניק ראיון קצר למכון היהלומים.

האם אתה יכול לספר לנו קצת על תפקידה של דה בירס כאן?
דה בירס היא חלק ממועצת היהלומים העולמית, אנחנו ממקימי הארגון, אם תרצה, לצד הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB) וההתאחדות הבינלאומית של התאחדויות תעשייני היהלומים (IDMA), ושמחים מאוד לשבת בדירקטוריון של מועצת היהלומים העולמית, ולהיות חלק מקבוצת מועצת היהלומים כאן.

מה תשאפו להשיג בכנס קימברלי השנה?
העננה השחורה, כמובן, היא בנושא זימבבואה, שהסתבך עוד לאחר מאסרו של החבר בקואליציית הארגונים האזרחיים, והקשה עלינו מאוד לראות היכן ניתן להתקדם, כלומר להתגבר על כמה מהאתגרים שכבר נחו לפתחנו ורצינו להתקדם עמם במסגרת תכנית העבודה המשותפת, ולפתור אותם.

כפי שאתם יודעים, הארגונים הלא-ממשלתיים קוראים לשחרורו המיידי של פאראי מוגוו, וכך גם מועצת היהלומים העולמית ומדינות חברות נוספות כאן, ועושה רושם שקהילת הארגונים הלא-ממשלתיים התנתה כל התקדמות משמעותית בשחרורו של מוגוו. אז כאן אנחנו עומדים.

…אם מסתכלים על הפעילות של תהליך קימברלי לאורך השנים, הרי שעמדו בפניו אתגרים רבים. נוכחתי ברבים שנראו בהתחלה בלתי פתירים, חסרי סיכוי להתקדמות כלשהי או להגעה להסכם, וכפי שקרה עם תהליך קימברלי בעבר – תמיד נמצא פתרון בסופו של דבר, גם אם אחרי 11 שעות".

אז יש תקווה?
כן, אני חושב שתמיד עוזר לנקוט בעמדה אופטימית. המצב הפעם, עם זאת, שונה מאוד מפני שהדינמיקה של הנושא מסובכת מאוד. זה נוגע למדינה שבעצמה חברה בתהליך. יש נושאים הנוגעים לביטחון האישי של תושבים מזימבבואה, ויש את נושאי ההברחות, האבטחה במרבצי היהלומים וכו'; ברור שמדובר בנושא מסובך, הנוגע לזימבבואה עצמה.

לכן מה שעלינו לעשות, לדעתי, זה להוריד מעט את הטונים. אני חושב שעל כולנו לקחת צעד קטן אחורה כדי להתקדם. אנחנו חייבים לעזוב את הכנס בסוף השבוע עם הצעה, עם מפת דרכים כלשהי שיכולה לקחת אותנו למקום שבו כולנו רוצים להיות. לכולם יש מטרה כלשהי, ואני חושב שמה שאנחנו רואים כאן הוא אי-הסכמה עמוק למדי בין כמה שחקנים בנוגע לדרך שבה יש לעשות זאת.

אם נשים את נושא זימבבואה בצד, אילו נושאים אחרים רלוונטים?
יש הרבה נושאים. זה חלק מהבעיה שעמה אנחנו מתמודדים בנוגע לזימבבואה – זה מאפיל על כל שאר העבודה שאנחנו עושים. יש אתגרים נוספים כמובן – ונצואלה, וכמה נושאים הנוגעים למסחר במערב אפריקה ובחוף השנהב. אך במקביל נעשית הרבה עבודה חיובית, בפיתוח וקידום פרויקטים בקהילות אלוביאליות במרכז ומערב-אפריקה, וכמה מהרפורמות שדיברנו עליהן בסוף השבוע במסגרת הקואליציה הלא רשמית של הממשלות, התעשייה והארגונים הלא-ממשלתיים, וזה נראה מבטיח מאוד.

"אני חושב שיש רצון אמיתי מצד רוב המעורבים בתהליך קימברלי לקדמו, לשפרו ולהציג רפורמות הכרחיות, נחוצות ומידתיות, שיסייעו לנו לטפל ביתר יעילות וזריזות בכמה מהנושאים החשובים עמם אנחנו מתמודדים, כגון זימבובאה, ונצואלה ונושאים נוספים במערב אפריקה.

קורים דברים חיוביים רבים בשלב זה בקימברלי, ואני חושב שלמרות כל מה שאנשים קוראים בעיתונות, יש עדיין אמון בסיסי בכך שתהליך קימברלי הוא מסגרת העבודה שבמסגרתה נספק את הפתרונות שכולנו מחפשים, בסופו של יום".

האם דה בירס פעלה בזימבבואה, האם היה לה רשיון כרייה שם?
לא, לא היה בידינו רשיון כרייה, חקרנו את האזור, היה לנו רשיון למחקר.

האם מצאתם משהו?
מצאנו. היינו שם באמצע שנות התשעים ועזבנו ב-2006, ובשנים האחרונות פעלנו בשדות מרנג'. ביצענו הערכה… לא ביצענו מחקר שלם ומקיף בנוגע למרבצים שם, אך הבדיקות שביצענו הראו שהמקום לא התאים לפרופיל של הפעילויות האחרות של דה בירס.

לכן החלטנו על בסיס זה, ועלי להוסיף גם שעל רקע ההידרדרות באווירה הסוציו-פויליטית באותם ימים… כמה גורמים תרמו לנו להחליט שזה לא בשבילנו, וויתרנו על הזיכיון. זה היה ב-2006".