שמואל מרדכי: קיום כנס קימברלי בישראל – יום חג לכולנו

כנס קימברלי נפתח הבוקר במלון "דן פנורמה" בת"א, בהשתתפות כמאתיים נציגים מ-42 מהמדינות החברות בתהליך . את פני המשלחות קידמו בברכה בכירי ענף היהלומים הישראלי, ובהם המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת, שמואל מרדכי. החלפנו איתו כמה מילים.

"אני שמח שאירוע בכזה סדר גודל נערך בישראל. זהו יום שמחה ויום חג לכולנו. זהו אירוע חשוב ביותר בחסות האו"ם, וישראל עומדת בראש התהליך. במדינות אחרות היו מגיעים לכזה אירוע 120-130 איש, והעובדה שלישראל הגיעו 200-240 נציגים אומרת משהו בכל זאת על הקשר העקיף לישראל, האהבה לישראל, ההערכה לקהילת היהלומים בישראל והמעמד המיוחד שיש לנו בענף".
 

מה היית מקווה להשיג בכנס הזה?

"אני רוצה שהקהילה הזו תמשיך להאיר, להכיר ולהוקיר את ענף היהלומים הישראלי. הנושא החם על סדר היום הוא עדיין מעמדה של זימבבואה – האם היא חלק או מחוץ לתהליך. אני חושב שלמרות הטעויות שהם עשו ומעצרו של פעיל זכויות האדם פאראי מוגוו, צריך למצוא את הדרך להשאיר אותם בתהליך, ולקרוא להם בתוקף ובתקיפות לוותר על האגו, לשחררו ממעצר ולחזור באופן מלא לתהליך. קשה לתאר את תהליך קימברלי ללא זימבבואה או ללא אנשי הארגונים הלא-ממשלתיים למיניהם. אני חושב שהתרומה שלהם לתהליך מכרעת וחשובה, ולכן יש לנו את שלושת הימים האלה, בהם נצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לספק את כולם ולהשאיר אותם בתהליך".
"אם זימבבואה לא תרצה להיענות לכך, אני רואה עתיד לא ברור לכל התהליך. לשמחתי, כפי שראינו היום חברות בקימברלי 75 מדינות, מהן 25 מדינות השוק המשותף שמיוצגות בהצבעה כמדינה אחת. לפי מה שדווח לנו היום, 16 מדינות נוספות מבקשות להצטרף לתהליך".
"וזו נקודה חשובה נוספת: לתהליך יש מצד אחד את הבעיות שלו, אך מצד שני עוד ועוד מדינות רוצות להצטרף אליו, ורואות חשיבות רבה בחברות בו, וזה מאוד משמח. אני חושב שגם מדינות אפריקה שהצטרפו לתהליך, ראו שמלבד בעיית זימבבואה – שנשים אותה בצד כרגע – הברחות היהלומים מצטמצמות לרוב באופן מאוד משמעותי לאחוז או פחות מאחוז עם קבלתן לקימברלי, מה ששיפר את מעמדן, העלה את התוצר הלאומי שלהן והכניס להן כסף שמסייע לפיתוח. המדינות מלטשות היהלומים תרמו באופן מסיבי להסדרת התפוקה בעולם, ולכך שהכסף יגיע אכן למדינה ולא לארגוני הטרור השונים".
 

מה תרצה להוסיף?

"חשוב לי לבוא ולומר שככל שמפיקות הגלם, מלטשות הגלם והמדינות הצרכניות ימשיכו לפעול יחד כדי לתרום, בעיקר למדינות אפריקה שהן מפיקות הגלם הגדולות יותר כדי שימשיכו להתפתח ולשגשג, רק כך אפשר יהיה להביא לשינוי במדינות אלו, שכן הדרכים האחרות חסומות למדי. אם ניצור אווירה של עבודה משותפת, זה יעבוד לטובת כולם, לכן אני חושב שחשוב ביותר לשמור על התהליך ועל החברות בו, ובעיקר על מפיקות הגלם".

כשנשאל בנוגע לנוכחות של שני נציגים בלבד מטעם דובאי, אמר מרדכי כי אינו מאמין שהצעד נובע ממניעים פוליטיים: "אני לא רואה בזה צעד פוליטי. לא כל 75 המדינות החברות הגיעו לכאן – אוקראינה וארמניה לא כאן, וכך גם אחרות, שאינם חלק מוועדות העבודה. אני חושב שדובאי לא פעילה מספיק בוועדות העבודה. ואם אינך חלק מוועדות אלו, אין לך מה לעשות פה".

"דובאי רצתה לקחת בזמנו את ועדת הסטטיסטיקה, והיא לא קיבלה את זה… והיות שהיא לא חברה בקבוצות העבודה, אין לה כל כך מה לעשות פה. לא, אין לזה נגיעה לפן הפוליטי. גם אנחנו בזמנו, כשקיבלנו את דובאי בהשתתפות מאוד פעילה של התעשייה בישראל כחברה בבורסות בעולם, ישראל תרמה את התרומה הכי גדולה כדי לקבל אותה שם. לא עירבנו צדדים פוליטיים, ואני חושב שגם פה, חשוב מאוד שדובאי ובעיקר מי שמנהל היום את הבורסה, ואת הפעילות הזו בדובאי, לא יערבב בין הדברים."

ומה בנוגע לקבלת משלוחי יהלומים מזימבבואה בדובאי?

הייתי רוצה לראות את דובאי פועלת אחרת בנוגע לרכישות (יהלומים) מזימבבואה. הייתי מעדיף שהם יצייתו לחוקים, כמו כל שאר החברות. אני חושב שזו היתה טעות גדולה מצד דובאי, אבל שוב, אין לזה קשר לפוליטיקה.